קושיצה- עיר בדרום מזרח סלובקיה.במאה ה19 התחדש הישוב היהודי בעיר, וב1843 אושר תקנון הקהילה. ב1930 ישבו בקושיצה 11,191 יהודים וב1944 11,830 שהיה כחמישית מכלל התושבים.

קושיצה היתה כלולה בחלק של צכסלובקיה, שב11 בנובמבר 1938, בעקבות ועידת מינכן, סופח להונגריה.
במרץ 1944 כבשו הגרמנים את הונגריה. באמצע אפריל הוקם גטו קושיצה שהוקף בגדר שבנו היהודים, ובסוף אפריל נערך מבצע שבו ריכזו את היהודים לתוך הגטו.
הגירושים מתחילים באמצע מאי 1944 וכל היהודים נשלחו לאשוויץ בשלוש משלחות. קרוב ל8000 נפש מקושיצה נרצחו בתאי הגז מיד עם הגיעם לאשוויץ, חברי המועצה הדתית ניסו לרכך את המכה שבאה עליהם והם ביקשו מרעיתו של שמואל גוטרר שבמלחמת העולם הראשונה נפצע קשה, לפנות לרעייתו של עוצר הונגריה אדמירל מיקלוש הורטי. במכתבה התחננה שתשחרר את כל הילדים מתחת לגיל 18, נשים בנות50 ומעלה ,וגברים בני 60 ומעלה, מכיוון שהגירושים מיועדים למרכזי עבודה במזרח. תחינותיה של גוטרר לא עזרו.
אחרי המלחמה שבו לקושיצה מן המחנות כ-450 יהודים ועוד כ3000 ששרדו ביחידות שירות העבודה, במחתרת, או בכוחות הצבא הצכסלובקי שנלחמו במזרח שכם אחד עם הצבא הסובייטי.
אחרי המלחמה חזרה העיר והשטח סביבה לידי צכוסלבקיה המחודשת. באמצע שנות ה60 נותרו בקושיצה 1300 יהודים בלבד.